ספר הזהר
תו מלה אחרא אשגח שלמה בחכמתא, דכתיב, יצא יצוא ומקלל. מאי יצא יצא תרי זמני, ויצא ויקלל סגי. אלא, חד יציאה, דנפק מבי מדרשא לגבי דוד. וחד יציאה, דנפק מירושלם, לגבי עבדוי דמית עלוי. יציאה חדא לגבי מלכא, ויציאה תניינא לגבי עבדין. וכל דא חמא שלמה, ואשגח ברוח קודשא, ההוא יציאה תניינא. ועל דא אמר, והיה ביום צאתך, ידע דביציאה ימות.